מה ההבדל בין הפרעת קשב לבין הפרעות קשב (או קשיי קשב) בהקשר של נוירופידבק?
קודם כל נסביר כי בשפה המקצועית נוהגים להבחין בין שני מצבים:
1. הפרעת קשב קלאסית, כלומר, כזו הנובעת מוויסות לא נכון של שחרור הדופאמין אל המעבר הסינפסי באזורים הפרונטליים במוח שאחראיים על קשב, ריכוז, מוטיבציה, תיעדוף משימות ועוד, מה שיוצר קושי בריכוז וקשב.
2. מצבים בהם הגורמים להפרעות קשב וריכוז לא נובעים ישירות מרמת וויסות העברת הדופאמין באזורים הפרונטליים, אלא רק נובע מפעילות יתר של אזורים אחרים שאינם אחראים על קשב וריכוז ומפריעים לאזורי הקשב לעבוד.
נסביר זאת לעומק ונבין מדוע ההבנה כ"כ חשובה לאימוני נוירופידבק יעילים:
המוח שלנו הוא מערכת של נוירונים, תאי עצב, שמתקשרים ביניהם ע"י מוליכים
עצביים כמו דופאמין.
הם יכולים לתקשר ביניהם מהר מאוד, או לאט מאוד או כל שלב באמצע.
את הקצב בו התאים שולחים תקשורת כימית וחשמלית ביניהם אנו מודדים ברמות תדרים, יש כמה תדרים שונים כמו: תדר אלפא, בטא, גמא, ועוד…
המוח שלנו כאמור בנוי ממערכת של מיליוני תאי עצב, והוא גם מחולק לחלקים שלצורך מאמר זה נגדיר אותם מחלקות.
יש למשל מחלקה שאחראית על אזור השפה במוח, ויש מחלקה שהיא יותר קשורה לניהול ווויסות רגשות, יש מחלקה שקשורה לעיבוד חזותי, אזור שיודע לתת פרשנות לתמונות שאנו רואים.
יש כל מיני מחלקות.
מוח בריא, הוא מוח שמפעיל בתדרים הנכונים את אותם אזורים שהוא צריך לבצוע הפעולה
הספציפית לכל זמן נתון.
לדוג, בלילה, האזור התנועתי שאחראי על בלימת תנועת הגוף, חשוב שיהיה
פעיל, אחרת איכות השינה יכולה להיפגע בשל תנועתיות יתר של הגוף.
בכזה מצב נרצה שרוב האזורים האחרים במוח יפעלו ברמה חשמלית מתונה
ואיטית יותר ויאפשרו לאזור הרלוונטי לזמן
השינה – האזור התנועתי, לעבוד בעוצמה חשמלית יותר הנכונה לו על מנת לבלום את התנועתיות של השינה (בלימת התנועתיות של השינה זה משהו שהמוח עושה, והוא צריך אנרגיה חשמלי ופיזית ברמה הנכונה כדי לבצע זאת).
במילים אחרות, לא נכון שהמוח יעבוד בעוצמות חשמליות וכימיות גבוהות
בכל האזורים יחד, או בכמות גבוהה של אזורים ובכלל, ככל שרק האזורים שאנו צריכים
לבצוע משימה מסוימת יהיו הדומיננטיים ושאר האזורים ינמיכו את עוצמות התדרים – כך
פעילות המוח אידאלית יותר.
תחשבו על החשמל בבית שלהם, נניח שיש לכם רמה מוגבלת של חשמל לשימוש בכל שעה ואתם כרגע בחדר העבודה. יש כמות קבועה ומוגבלת
של חשמל לשעת העבודה העכשווית, כעת האור גם במטבח וגם במקלחת דלוק, המשמעות היא –
שגם מערכת החשמל אצלכם בבית תצטרך לעבוד קשה יותר ולכן לבזבז אנרגיה (כוחות נפשית ופיזיים
בהקבלה למוח שלנו) וגם כמות האור שתקבלו בחדר העבודה שלכם נמוך כי כמות החשמל או אור שיש חייבת להתחלק לעוד מקומות בבית, על אף
שאין שימוש ואין צורך במקומות אלו.
ככה גם עובד מוח שאינו עובד ביעילות, לדוגמה: הוא יפעיל בעוצמות תדרים
ברמה מאוד גבוהה את האזור הרגשי, שנמצא בחלק פנימי אחורי במוח, למרות שבעת מענה על תרגיל בפיזיקה – אין לנו צורך במחשבות בלתי פוסקות של חרדות ופחדים,
אנו רוצים שאזורי הריכוז יעבדו, וכך נוצר מצב שכמו שהאור במטבח ובמקלחת שאב מסך הכוח החשמלי בבית ולכן סיפק פחות אור לחדר העבודה, וזאת מפני שכמות החשמל והכוח נאלצה לחלק את עצמה לאזורים שונים בבית, גם כאן, במקום שעיקר הפעילות החשמלית הדומיננטית במוח תפעל באזור הריכוז הרלוונטי במוח לפתרון בעיות
בפיזיקה– אזור הריכוז צריך להתחלק בכוח שהחשמל של המוח יחד עם האזור הרגשי,
שלוקח את מלוא הדומיננטיות.
מה שתואר כאן המצב השני בתוך שני הגורמים להפרעות קשב וריכוז –
המשמעות היא שהקושי של אזור הריכוז ליצר פעילות חשמלית וכימית אידיאלית, לא נובע ישירות מקושי שמגיע מאזורי הריכוז, אלא הקושי נובע בשל גורם שלישי שפועל באופן לא אידיאלי, שבמקרה שלנו הוא האזור הרגשי.
כלומר, משום שהאזור הרגשי עובד באופן דומיננטי שזה מצב לא רצוי במצבים שאינם מצבי סכנה, הוא לא נותן אפשרות לאזורי הריכוז לפעול בשקט ובכוח שהם צריכים.
הבעיה היא אותה בעיה, האזור הפרונטלי שאחראי על קשב וריכוז לא מפעיל
את רמת התדרים = שזה פעילות חשמלית וכימית ברמה הרצויה, אך במקרה הראשון המקור הוא ישירות בשל תת פעילות שנובעת ישירות מאזורי הריכוז, גם כאשר כל האזורים האחרים שקטים יותר ומוכנים להנמיך את רמת התדרים שלהם ולספק את מלוא הכוח לאזורי הריכוז לעבוד, גם אז, אזורי הריכוז הפרונטליים פשוט לא מייצרים תנועה וויסות נכון של דופאמין.
זה המקרה הראשון. יש קושי שנובע ישירות מהאזורים הפרונטליים.
במקרה השני, האזור הרגשי לא היה מוכן לנוח והחליט שהוא נשאר דומיננטי
בכל מצב, ולכן שאב את הכוח מאזורי הריכוז, שאם האזור הרגשי לא היה מפריע להם,
דווקא היו עובדים מעולה ולא היו נחוות הפרעות קשב וריכוז.
כשמגיעים לטיפול בנוירופידבק תכנית העבודה תהיה שונה במצב הראשון לעומת
המצב השני. זו הסיבה שפגישת המיפוי והפענוח לפני תחילת אימוני נוירופידבק היא
כ"כ חשובה, משום שאם הבעיה נובעת ממצב 1, ואנו נפעל לפי פרוטוקול אימון של מצב
2, לא נראה תוצאות וכביכול לא נבין מדוע.
פגישת המיפוי היא קריטית וחשובה ואני ממליצה לכם לצפות בעמוד "כיצד עובד
האימון" כדי להבין זאת לעומק.
בואו לצפות ולהבין - כיצד עובד אימון נוירו פידבק